[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה







גיא שמש
/
אהבה כזאת

הו, השנים הארוכות האלו. כמה אני מתגעגעת לחיבוק חם ממישהו
אוהב. אני יכול לדבר איתך עד הערב, אבל זה לא יעזור, אני רוצה
שתדבר גם איתי. מה אתה עושה בחוץ בסתיו ברחובות העיר הזאת? אל
מי אתה מתגעגע? לא אליי? אני יושבת בחדר וסופרת גפרורים. כל
פעם שאני סופרת את הגפרורים יוצא לי מספר שונה, באותה הקופסה.
האם מספר הגפרורים משתנה כל הזמן? אם כן, למה, איך?

אבל אתה לא בא ואני מתגעגעת אליך. איפה השוקולדים שהבטחת לאיש
האהוב עליך? תן לי להוציא ממך את השדים, גם אני בוכה לפעמים,
גם לי יש חששות כאלו שאי-אפשר להבין את פשרן. אז אני רוכב על
חד-קרן ומשתדל למצוא את מיי הנעורים והאושר במעיין הקסמים אשר
באגדות ליד ביתי. זה לא פה, אומרים לי כולם. זה רחוק יותר. אז
אני מרחיק עד המכולת, ועד ביה"ס הישן, ועדיין לא מוצא. רחוק,
רחוק יותר, הם אומרים.

אהבה כמו שלי-שלך אין באף-מקום, אולי רק באגדות. אבל אני לא
חיה באגדה מזוינת, אני חיה כאן, איפה שכולם. ליד כביש ראשי מלא
משאיות. ליד דוכני פלאפל עם יותר מדי פירורי לחם בכדורים. אני
חיה ליד הטלפון השבור שלך שלא מפסיק לצלצל. ליד תחנת הדלק. ליד
המכולת. ליד הבנק המזורגג. אני חיה ליד המעיין וליד הים, וליד
המדבר, בתוך ג'ונגל עירוני וטבעי. אני חיה כאן ואני איתך. אבל
אני לא יודע מה אתה עושה כשאתה הולך מכאן. מה זה נותן. עוד
דחיפה לתוך המציאות הקלוקלת. עוד טביעה בתוך הסחי האנושי
ברחובות. מה זה נותן? זה נותן אותי לבדי בודדה אומלל מחפש את
מספר הטלפון שלך, אולי אמצא אותו. אתה מבין, אני מתגעגעת. אני
מתגעגעת ואין לי שום דרך להגיע אליך. לא דרך טלפון או מכתב,
ולא פנים מול פנים. רק דרך הנשימות שלנו. ואנחנו נושמים יחד,
כל הזמן. את אותו אוויר. ואני נושמת אותך ואתה אותי, ואתה אומר
לי מה יש לך. אין לי כלום, אני פשוט אוהבת אותך יותר משאתה
אוהב אותי. זה בסדר, רק אל תלך רחוק מדי. אל תעלם יותר מדי. כי
אני אופה לך את העוגה שאתה אוהב עם שלבים של גבינה וציפוי
מתוק, ובסוף אני צריך לאכול אותה לבד. זה לא פייר. אז אני
מבקשת, ושוב מבקש ממך לתת לי איזה סימן שאתה בסביבה, ולא שכחת
אותי. אל תלך ממני. לא סתם הלב שלי דופק כזה בעונג כשאני חושב
עליך. אני אוהב ואוהבת אותך, ואני לא משוגעת. אני רק מאוהבת.
בך ובכל השריטות שלך, הן משלימות אותי. אהוב אותי חזרה כמו
ש-רק אתה יודע ונהיה מאושרים. גם אני גם אתה, בשביל זה זו
האהבה. אז תן לי יד. אל תפחד. תשכח את כל הנשים שלך ואת כל
הגברים, ובוא איתי למסע של גילוי עצמי. יחד נפתור אחד את
השניה. יחד נשחרר את הקשרים שכולאים לנו את הנפש. אתה מבין? זה
לא קשה. אין לי מניעים סמויים ואני לא בא אליך במשחקים או
בשעשוע. זה רציני לגמרי. אהבה כזאת... זה דבר של פעם בחיים. אז
אם יש לך חשק, תקפוץ לביקור. יהיה כיף, אני מבטיחה. אני אוהב
אותך כמו גבר את אישה. אהבה נקייה וטהורה, אהבה נשית. אהבה בין
אוהבים. בלי יותר מדי סיבוכים.







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
אולי תעזבו אותי
כבר?






אפרוח ורוד אחרי
שכבר נשבר לו.


תרומה לבמה




בבמה מאז 7/10/14 16:06
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
גיא שמש

© 1998-2017 זכויות שמורות לבמה חדשה