(שיר סיום מתוך רומן שנמצא בהליכים מזה זמן
העונה לשם: שעת הדרקון)

יש רק אחד אי שם בנצח
אתם את שמו תדעו כעת
והוא הנו מומחה לרצח
והדממה היא לו כהד

נוטים מזמן מאזני הצדק
לעבר פשע ועוולה
והוא הפך אחד מהם
בער עד כלות כשה עולה

הנהרות זרמו בזעם
בין שדות של כסף וירק
מי זה בשמו יקרא כרעם
דרכו יאיר חד כברק?

דרקון פורש כנפיו ממעל
מטיל צלו הוא על כבשים
יש זאבים אורבים ביער
יש האומרים ויש עושים

אנשי מדון וריב אחים
הבטיחו לו זרי פרחים
הרי זהב, גבעות של חסד
נשים יפות ומחילה

אך הוא כמתוך שקיעה
בוער כשמש ערב
הישיר מבט אחד לעבר
שדות של אש ותהילה

הוא אל בינות קליעי עופרת
ופגיונות בלא מורא
ראה בתוך אישון עיניה
את הדרך חזרה

כן, כל אויביו שוכבים כעת
בהיכלות צדקת משפט
תהילתו שוב אין לה קץ
עם אדוניו הוא שוב אחד

וכל אותם האנשים
אשר נפשם אבדה בים
נפלה בינות שיני כרישים
שוב מהלכים כבני אדם

ורק אני נותרתי כאן
חייל עיוור, זמר קבצן
נידונתי בידי הזמן
לשיר בכאב אודות אבדן

אנשים טובים רק אל תבכו
הוא עוד ישוב, הוא לא נקבר
עמדו עימי ותחכו
דרקונים עולים גם מאפר

ואגדות חיות לעד...
מבעד לחולות הזמן
בזיכרונות ובספרים
ובלבבות האנשים

כפי הצרוב בכוכבים
וברצונו של אלוהים
מלאכיו של העליון
לעולם אינם כלים.