היו לנו המילים שלנו שאמרנו זה לזו ורק אנחנו הבנו
מין ראשי תיבות כאלה או חלקי מילים כאלה
או משפטים חצויים
והיו לנו את אותם שירים שלנו ששמענו יחד
ששלחת לי. ששלחתי לך , והיה ים והיה מדבר
היה לך את המבט הזה שאומר...
ואני הבנתי.
והיו את המילים האלה שהיית אומר שאתה רוגש ,.וגם לי
הייתה לך מין תנועה כזאת בכתפיים שכעסת ,
ואת המבט הזה בעיניים שנפגעת
והייתי רכה אליך כדי שלא תאבד לי,
יחד נסענו רחוק במכונית, ברחנו
כל הדרך ליטפתי כתף חסונה ,לא הפסקתי
גבר שלי יפה ,אוהבת אותך כל כך
אתה שקט, אל תגיד לי דבר
עיניך מדברות
כולך שלי עכשיו , לפי שעה .
והיה בית קפה בקצה המדבר שם ישבנו כשחזרנו
בסופו של יום חזרנו , חזרה מהים העמוק
שתיתי אספרסו כפול ובך התבוננתי
עכשיו גם אני שותקת
וכל לגימה נוספת מפרידה, מנתקת ,
מקרבת אותנו הביתה, כל אחד לביתו
לחייו.
ואחר כך שתקנו שנינו .
וגם כששתקנו הרגשנו
אני אותך ואתה אותי
הינה עוד מעט ירד יום
השקט מקפיא, אל תעזוב אותי
ידענו הזמן קצוב |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.