|
האדים שאנו שותים
הם הם אותם השירים
לא השיירים הנוטפים
מפסגות ההרים
המים הנוטפים
מפסגות ההרים
הם הם הזכים
בשירי השירים
המטפטפים מילים
ללא מראות
משתקפות בפנים
בפני השירים
המגלגים משוררים
ברגישים בשירים
המניעים גלגלים
מנועים מגשימים
נעים באיטיות מרשימה
אל תוך עולם שכולו
נשמה.
6.9.12 |
|
|
"תגמור כמו
שאתה, כמו
שהיית..."
הועד המתרגם
מתפעל מהסובלנות
של מר קוביין |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.