מודה לאלוהים ושר למעלות
כשמביט מן החלון לארץ הפלאות
חוזה בנס בריאה, קשת בענן
ממטרי ברכה בינות עצי הגן

תודה שהושיבתני נוכח החלון
איוסר כי ייסרתני לצפות כך בהמון
מרותק למתרחש, מרותק גם לכיסא
אני כאן כניסיון או עליי 'תה מתנשא?

לשאת עיניי באין תקווה. הומה לבי, הומות מעיי
ממהר למחראות לשלשל פתק לה'
אנכי תולעת ולא-איש מחלה ולא אדם
מסע של מכאובים. גחון על בטן, גונח דם

בוש וגם נכלם, משא חרפת הנעורים
מנודה מהשירות, אישור כניסה - לשירותים!

בנך היקר - חבריו שם בגן
הוא לבדו שפוף ומורכן
כל רואיו לועגים לו, צופיו מפטירים
חוזיו מנידים ראש, במפלץ מביטים

"לא למשוך בזנב," מודיע השלט
"עלול להדביק במגע מקרוב"
וילד סקרן שקורא "זו איוולת!"
רוגם בו אבן וגורם לו לכאוב

מדריכה שובבה מעלימה מעיניה
לא שתה לבה, לא שמה תמרור
"בואו, ראו איך תקרע בשיניה"
"מזון לא סיבי" נוהם-נואם היצור

חתיכות של בשר נזרקות אל הכלוב
לצללית שנותרה בחור העלוב

והחיה...
קמה עתה מרבצה

לא אלך על גחוני ועפר לא אוכל
לא טפיל אני. אני מטופל!
אקים משפחה, אלמד, אעבוד
ובאיתן קשתי לא אשב, אעמוד!

לא נמס לבי בסתר מעיי
צעיר אני וכוחי במותניי
אתגבר, אתבגר, אגדל ילדים
אין דבר שכזה מקרים אבודים

שבע וגם גאה, קרב לסוגר בדממה
"אסור", לפי השלט, "ללטף דעה קדומה".