בשיא שפלותי, כשחיוכי נעלם,
חושף טור שיניים רושפות מכאב,
בשיא שפלותי, כשגופי בי בגד,
שבור ורצוץ, עלוב, מאכזב.
איחוני, תפרו, אנשים טובים
דאגו ליישר פאות מיטתי,
הקהו סבלי במשכך-כאבים,
הכניסוני אליהם ללב.
מזעקות כאב ושבר,
ועיניים יוקדות בטירוף,
מלאכית הופיע בפתח החדר,
ובידה תרופה וליטוף. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.