בן שישים לזיקנה אמרת
בן שישים להתחלות חדשות
אמרתי, רגלי כואבות ממררות
הירך כואבת ומייללת בלילות
הגב מסתובב על ציר החוט
והשדרה כבר איננה גמישה

הללויה לבן שבעים הזורם
כבן עשרים ומטפס על העצים
על מנת לחזות ברגעי אושרו
של יקום המתהדהד בליבו
ומזרים צבעי סגולים ורודים
מן המים הכחולים צהובים

הללויה לבן שמונים המתהלך
כבן שלושים ומתוך ליבו הזך
מעניק אהבה לכל דיכפין

הללויה לבן תשעים המתחזק
בצבעים הסגולים, וכל מילותיו
זהב טהור הזורמים מליבו הזך
כשמש זורחת מתוך מי זרועותיו

הללויה לבן מאה שנים על
פני האדמה, כולו בריאות
כולו חוכמה, כולו זכות

הללויה לבן מאה ועשר חי
בריא מתהלך על רגליו
שריריו מתחזקים, בהונותיו
גם כן, כולו שרירים וחיבוקים

הללויה לבן מאה ועשרים
הגיע זמן לעלות לשמים
מה לעלות לשמים ולא
לרדת שמים? מי אמר:
שמים למעלה. וודאי שמים
למעלה כי מן האדמה אתה
עולה אל זרם התודעה של
ראשך הזורם אל צמרתיו ולא
ברגליו
אתה נכנס אל מנהרת הזמנים
בסופו זורם לו אור קדומים
נמשך חזרה לביתך, הביתה
לבית אימא ואבא וכל האחים
והאחיות והרופאים מבית החולים
וכל אותם ידענים ומלאכים
ובעיקר מלאכיות שהיו מנת
חלקך כשהיית עדיין כאן על
האדמה הזו הזורעת רק פחדים
והבאת לאלוהים את מנחתך
כל אשר עשית, כל עבודותיך
כל אשר נתת כל נדיבותך
כל אשר אהבת כל חיבוקיך
כל האנשים שעזרת שהצלת
ואלוהים שהם רבים ויפים
וחכמים ממך אין-מונים מקשיבים
לך ולמורים שהיו איתך המגינים
על עתידך ואלוהים
קובע את גורלך
אם תמשיך לחיות שוב
על האדמות האלה
או תעלה השמימה
הלאה לעולמות חדשים
ודי עם גלגולי הנשמה

28.8.12