דרור בלומברג / לילה ללא לייל |
לדאות על כנף חולצתך המבושמת
בטרם יקום עליי צבא הקופים המכונפים
וידרוש את חלקו בעולם המתים
אני הולך לאיבוד בעקבות רגלייך
אני הולך לאיבוד בעקבות ידייך
בעקבות סדקי העור הבלתי פתורים
המפותלים, המבטיחים הבטחות שווא
הייתי רוצה ללכת לישון על כנף חולצתך
להתעורר, להכין לך קפה לזוג
ולנסוע עם האור הראשון באופניים
ברחובות תל-אביב.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|