זה מדהים, תמיד חשבתי שלאבד את הבתולים זה מוערך מדי.
אבל טעיתי, זה אולי הדבר הכי טוב והכי ממכר שיש, אתה אפילו לא
חושב פעמיים אחרי שסיימת ואתה כבר רוצה עוד.
רק כדי לראות עוד פעם את הבעת הפנים של אותה בחורה מתענגת
מהאיבר שלך כאילו הוא הדבר האחרון בעולם שהיא רוצה להרגיש.
ואתה מרוצה, לא אכפת לך מכלום יותר, אתה אולי דואג שלא לעשות
מעצמך צחוק ואפילו להשאיר רושם לאחר מכן, אבל אתה פשוט לא יכול
להתעלם מהאופוריה המדהימה הזאת שעוטפת אותך בידיים מחבקות
ואוהבות יחד עם חום רוטט שנותן לך את המסירות למעשה, כאילו אתה
מוכן לעשות את זה עוד שנה ללא הפסקה ולא יימאס לך.
אבל רק דבר אחד אתה שוכח, כאשר זו הפעם הראשונה שלך, בין אם
אתה אשה או גבר, ושכבר ככה יש לך ניצוץ של רגשות לצד השני,
הסיכוי שתתאהב הוא כל כך גדול שהניסיון לעצור אותו שווה ערך
לניסיון לעצור רכבת ששועטת לעברך בטירוף מחניק שמשתק אותך מיד
במקום.
זה לא שלא ניסיתי לחזר אחריה, אבל כל הניסיונות שלי כשלו.
אז ניסיתי לשכוח, באמת שלא חשבתי שזו תהיה אחת החוויות היותר
קשות שאי פעם יהיה לי את העונג לחוות.
אתה מנסה להחזיק את עצמך מלהשתגע כאשר היא מספרת לך על
הכיבושים האחרונים שלה, וכל עוד אתה לא רואה את הפנים של
הבחורים האלה זה נהיה יותר ויותר קל להתעלם מהרגשות שלך, למרות
הסיפורים המאוד מפורטים.
מה לעשות ככה זה שאתה ידיד, מצד אחד אתה תמיד תרצה יותר, אך
מצד שני אתה מבין שאם היא תדע את זה היא תעדיף לעשות לך טובה,
עאלק טובה, ולנתק אותך ממנה מה שלטווח הארוך אולי יהיה הצעד
החכם ביותר לעשות, אבל מי באמת חושב על הטווח הארוך שזה קשור
לרגשות וסיפוקים.
העונות שיעברו יוכלו לספר לך בצורה כל כך ברורה שאתה בחיים לא
תבין, שהצעד הקשה הזה יחסוך ממך כאב נפשי חזק בעתיד.
וכמו אותה רכבת מפחידה הגיע גם הכאב, מבלי לתת לי כל ברירה על
נוכחותו.
אי אפשר להתעלם מהכאב המפמפם שקורע את לבך לגזרים בזמן שאתה
שומע את המילים שאתה פעם ייחלת שינשקו את אוזניך מתבזבזות
בגסות על איזה כלומניק שלא יודע בכלל איך להתייחס אליה.
אתה תראה אותה מנשקת אותו עם חיוך שרוע על פניה וכל מה שאתה
תוכל לעשות זה לנסות להתעלם מזה או לעשות צחוק מעצמך, אבל
בסופו של דבר גם זה לא ישתיק את הכאב המר שצורח בלבך הדופק.
יש עוד אפשרות אחת, איפשהו שם בתוך החשיכה מצחקקת לה אותה
אפשרות מכוערת שבסופו של דבר תוציא אותך מהמעגל המייגע הזה, אך
למרות כל הנסיבות אתה תבחר שלא לחשוב אפילו על להעיף מבט חטוף
לכיוונה.
אתה מוצא מישהי אחרת והיא כבר הספיקה למצוא עוד שני אידיוטים
אחרים, אחרי הכל אתה יודע את זה ואיפשהו אתה מקווה שהיא גם כבר
הספיקה להבין שאין ולא יהיה יותר טוב ממך, מי עוד יישאר אחרי
כל זה.
אבל אתה תנשק את החדשה ובאותו זמן תחשוב על הלשון שלה, על הגוף
שלה, ואתה תנסה לחוש את אותה תחושה משכרת בשנית כדי לפצות על
כל הזמן האבוד.
וכשאותה תחושה תיעדר מלבך אתה תבין שהראשונה תמיד תהיה הסיוט
הכי גדול שלך ומשאלת עומקי לבך, וכשתחשוב עליה אתה תרגיש כאילו
השמש מאירה את עיניך.
ואז אתה תעיף מבט ביצור היפה הזה שמולך בזמן שדמעות נוצצות
מלטפות את פניך ואת אותה דמעה אתה תזיל על החלום שנגמר ועל
החיים שממשיכים.