דמעת האדמה
זולגת וזועקת
לקול בכי עולל
העולה מהבור,
מתוך המחשכים
נשמתו זועקת
קוראת היא לפדותו
מגיא האפלה.
אמה ביגונה
מחרישה ושותקת
מותירה את גורלו
ביד אכזר,
חלפו החורפים
והרביעית בפתח
נפשו בבור מושלכת
ובלבו תקוה.
יומו בתענית
מבטו בדמע
קשוב לבוא המלאכים
להשיבו מבור,
הלילות קרים
האפלה גוברת
ואין בא המושיע
להשיבו הלום.
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.