במדבר הצהוב יושבים,
בבקתות העץ שוכנים,
בכפרם עוד אין קדמה
יש רק עוני ושממה.
מסביב המדבר צהוב
הנבטים קמלו מחום
בלב היבשת השחורה
שהבצורת בה שכנה.
אנשים רעבים ללחם
שפתם צמאה לגשם
אך הגשם לא ישוב
אין תקווה, יש ייאוש.
יהבם נתנו בגשם
שישקה שדות הלחם,
המקנה רפה וכחוש
ובלבם נח הייאוש.
העולם ניצב מנגד
מחיש חיטה ומגד,
והתקווה היא כחלום
הנמס בבוא היום.
אנשים צמאים לגשם
בטנם רעבה ללחם
יש תקווה לצד ייאוש
שהגשם שוב ישוב.
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.