רונן יורק / מדינה סימפטית |
בראש הפירמידה יושב לו מגדל פיזה
עקום מתמיד אך עדין עמיד
באופן די מחשיד זה מאוד מטריד
שמועות שעושות להם כנפיים
חצאי אמיתות וסיפורי מצרים
עם הכסף הנכון מגיעים הקשרים הנכונים
שם טוב הוא ההבדל בין חופש למדי אסירים
עורבא פרח כמו בלון פורח
משחרר מטען עודף ואחת שתיים הנה הוא בורח
תפסת מרובה לא תפשת כלום
נשארת ערום והגוף חצי רדום
נתין קטנטן תקוע בנתיבי איילון
בכבישים קלוקלים המובילים לאסון ועוד אסון
ובכל זאת לא מסדרים תשתית כי כסף זה לבטחון
התפרצויות של מחלות נפש על הכביש
כמו פגע ברח כי הכי הגיוני להפקיר אישה ואיש
המנורה עמומה אין לפיד ואין אבוקה
העששית תשה גם העש תש בה
יותר מדי שונאים
אור לגויים אבל קודם אור לחיים
ותרבות הצריכה מה אני יודע אני לא מכיר
קניון מבחינתי הוא מחוץ לעיר
כנראה שהארץ העבירה אנשים על דעתם
שכן שפיות נמדדת בלי טעם
בכרטיסי אשראי מגוהצים
בבגדי מעצבים ומותגים נחשבים
ואין ריח טוב של רצון חופשי
לא בעזה וגם לא בתל אביב רבתי
גדר הפרדה שלא נגמרת בתוך המדינה
מנהרות דרומה ועד הגדה
מחאה דמה חברתית לחוצה כמו במחוך
תרבות הסמוך כשאין על מי לסמוך
כולנו שחקנים בהצגה ארוכת ימים
הבמאי נרדם והוא אוהב אלתורים
קליפה ועוד קליפה נקלף את המסיכות
נסיר עיניים של מלח ננסר את עיני לוט
שגילה כי הסקרנות היא מהשטן
ואנחנו על האמת שמאחורי החורבן.
קל לצרוב בתודעה
טראומה
קשה לזרוע סימפתיה
אפאתיה
לא מסובך
כל כך.
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|