לעצמו בתוך מערבולותיו
וחיטט בנשמת אפו "עד
שיום אחד" רומן של זרחין
שעלה והתעלה והתמלא
בכל אותם ניגודים קטנים
של ניצוצות חוכמה וגאונים
היפה הפך למכוער עד אימה
האור היה לחושך והחיים למוות
החיבורים השליליים לחייוביים
הבריאה שהייתה כלא המיניות
פרצה לכל עבר וירקה את עצמה
על ראש שארב לעצמו בראשית
והחדיר את ראשו עמוק באדמה
יום אחד הגיח מאי שם בולגריה
ורנה סופיה איש שכולו אורה
שמחה התלהבות בזמן זריחה
עמד עם אנשים אל מול השמש
ולא היתה ידו בכול אלא בתפילה
לאלוהים חיים, הסר את כל הרוע
ותן לאהבה למיניות לזרוח באורה
26.8.12
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|