ואני ספינה בים
צף לי סתם מפה לשם
נישא על גל רוח גבית
נשבר אל מציאות סלעית

נתונה נפשי בידי הרוח
ובאלילי הסערה
מפליג כי אין לי חוף בטוח
משיט על סף ההכרה

והסירנות הן שרות לי
הן מבטיחות עתיד מתוק
ושירתן היא עוד וצחוק לי
אבל הסוף תמיד רחוק  

ורק את לי עוגן, שקט.
ביטחון בלי הבטחות.
נוחות כה מתוקה רוגעת.
חופשי מכל ההשלכות.

ורק את לי עוגן, שקט.
נוחות קוסמת בלי פשרות.
ורק את עוד לי נותנת.
להרגיש רצוי מאד.

ורק את כאן בשבילי
ואיפה כל האחרות?
למה זה נפשי חפצה?
באלילי הסערות?