[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה







דניאל ימים כץ
/
חלומות של אוגוסט

מיוזע, דואב ונוטף, זה היה ללא ספק אחד הסיוטים הגדולים בחיי.
הזיכרון המעורפל מטעה, אני זוכר בוודאות שיותר מפעם כבלו אותי,

אך פעם אחת קמתי בבוקר וזכרתי שדווקא אני זה שקבלתי, משונה.
התנאים השתנו, סוגי הסורגים, הסדים, שונה בעלילה אך תמיד באותה
המסגרת, ותמיד תמיד בעמדת נחיתות. לאויבים היה בסיס איתן ללא
ספק, טיפשות מצידי לא לנסות להעריך את דרגת עוצמת האויב.

הסיוט היה מוחשי, כל כך אמיתי. הייתה בו מידה של יחסיות,
אנשים מסביב מנסים לעזור, מושיטים יד לעזרה, אבל משהו עוצר
מבעדם, סוג של כוח עליון שכמעט ולא ניתן לראותו מעורפל ע''י
מסכת עשן. הם צועקים, ולופתים את גופי, קודם הראש ואז כל השאר,
אבל נראה כי השד חזק מידי.

החלום הזה חזר על עצמו, שוב ושוב.
ניסתי לספר לחברים, קודם תמורת הקשבה, לאחר מכן תמורת כסף.
אף אחד לא הסכים להאמין, והייתי חוזר לישון, בפחד ממה שכבר
ידעתי שהולך לקרות.
לפעמים, היה גיוון. דמיינתי שאני קם שוטף את הפנים, וזה לא
עוזר, הסיוט נמשך. בעולם האמיתי אף אחד לא הצליח לעזור לי,
לפרקים התחלתי להעדיף את החברים שבחלום.

יום אחד נמאס לי, נפלתי, הכאב היה כה מוחשי בחלום  שיכולתי
כמעט להישבע שהייתי ער, אבל כבר הייתי פיקח מספיק לדעת שזו
אינה המציאות, החלום נכנס לדמי. בלילה ההוא, העשן התפוגג
וקמתי, לא כבול, לא נלחם פשוט עומד ומחכה שהכל יגמר.

לא ידעתי, שזה יהיה היום האחרון לחלום. לא ידעתי שזה יהיה
הלילה האחרון ללחימה. נבצר היה ממני להבין איך החלום נעלם ולא
חזר על עצמו, אבל השתדלתי לקבל זאת.

שנים חלמתי על הרגע שאוכל לישון בשקט, אך ברגע שזה קרה,
שכחתי מהר את החלקים הכואבים.
בדיעבד, חשבתי כמה זה נפלא שאפילו בחלום הרע ביותר שלי,
מופיעים להם אנשים טובים שמנסים לעזור,
לא מובן מאליו.

כמעט שכחתי הכל עד היום ההוא, שבו דווקא האנשים שניסו להציל
אותי היו שם באמצע הרחוב,
לבשו צורת בשר ודם, ככה סתם באמצע היום.







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
אם במה חדשה היא
המקור לכל הרע
בעולם, למה לא
סוגרים אותה
פשוט?

שמואל
איציקוביץ'
התמים.


תרומה לבמה




בבמה מאז 20/5/13 0:31
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
דניאל ימים כץ

© 1998-2019 זכויות שמורות לבמה חדשה