[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה







חגי קמרט
/
כל המציל נפש אחת

" אם חפץ אתה ללמוד מלאכת מבוגרים, הרם מכנסיך על ישבנך הצעקן,
נעל סנדלייך וחוש אוץ אחרי שולם וולף  בדרכו אל השוק" כך אומרת
לי אמא ומניחה שתי ידיים בריאות בשר על מותניה ולחייה האדמדמות
תופחות ומצטמקות חליפות. מורות לי את הדרך אל החוץ.  אמא
מתרגשת כשהיא מדברת אל התכשיט שלה, כלומר אלי, ולכן פיה פוער
וקופץ שפתיו כדרך דג מבעבע במימיו. " אתה עוד כאן" היא אומרת .
"כבר לא. בעצם כן." אני עונה נפחד. "הנה מיד אלך לי, רק אמרי
לי על שום מה ולמה אלך אחרי שולם לשוק." "לקנות דג לשבת,
תכשיט, וכי תורה  ממשה היא? כל ילד ידע זאת. הא לך סל" קוראת
אחרי  ומעבירה אלי סל אדמדם כלחייה השמנמנות.
שולם וולף  איש כלבבי הוא, וכי תשאלו מדוע? ראשית שהתברך
בצקצוק אותיות בפיו  אולי משום שנבראו לו שיניים מצקצקות דקות
וארוכות כגופו הנבול, הנראה מרחוק כבצל ירוק מהלך, ששורשו
למעלה וגופו מאחד רגליו למטה.  שנית.. נו מילא, למה אלאה אתכם
בסיפורי סרק, הנה כבר מגיע אני אל העיקר. הסכיתו ושמעו: שלום
וולף מנהג דרכו מידי שישי לילך אל רחמים הדג לקנות גלגולי
נשמות צדיקים אל שולחן השבת שלו. להווי ידוע שנשמות הצדיקים
זכות יתירה להם שאל דגים מתגלגלים הם, וגדולי הדור, כך האיר
עיניי רב שמחה בונים הצולע - שצולעת עליו ,להכעיס, לא עלינו
רגלו הימנית - מתגלגלים אל דגי הקרפיון. והעבים שבהם כלומר
אלו שהתברכו בבטן בעמיה אל הקרפיונים השמנים מתגלגלת נשמתם,
והדקים  שביניהם אל הקרפיונים הרזים והארוכים. ואמי היקרה
השומעת את דברי הצדיק מהנהנת אחריו, בלית ברירה, מן הסתם.
"האמנם אמא?" אני שואל אותה.
בוודאי היא עונה.
אך למה אאריך , הנה כבר מגיע אני אל העיקר. והעיקר הוא הדג
שנתן לידי רחמים הדג. אך רגע, ודאי תשאלו רחמים הדג על שום מה
ולמה? בקיצור אומר, ראשית שמוכר דגים הוא. ואם בכך לא תסתפקו
אומר  שחוטם  לו, נברא כחדק . זאת אומרת  כחוד פני הדג, היינו
כפני הדג ונחיריו. כפתורים קטנים לו  כשל הדג, אתם מבינים טעות
על פס היצור. קורה לא?. ובנוסף לכך התברך רחמים הדג  בשני
זימים מאחורי אוזניו, כלומר שתי פאות שעיצבו צורתן כזימים..
למה? אל תשאלו רצון הקב"ה הוא.
בקיצור  הנה כבר אני בעיקר, שהרי דג שלה עבורי, רחמים הדג,
מתוך ברכת צער בעלי הדגים שלו. דג בעמיו. חי כולו. עלם חמודות,
רזה וארוך יפה תואר שלם ומושלם -  ששש ,הס מלצחוק, הן זאת
לזכור נשמת צדיק מסתתרת בו - מרטיט ומזנב בזנבו בחוזקה בתוך כף
ידו של חסר הרחמים העומד עליו להכותו. ואמנם מקל רוצחים  לו
בידו השנייה, לרחמים הדג, והוא מרים אותו  ועיניו אדומות מדם,
ושיניו לבנות תחת שפמו השחור המרקד, וזימיו, כלומר פאותיו,
נעות הנה והנה והוא מניף את המוט ואומר:  " פקח עיניך ילד, מה
היה לך כי נפחדת!" הוא אומר ואני עוצם את עיניי ביתר כוח.
" מה קרה לו " הוא שואל את שולם וולף
תצ'אל אותו"  אומר שולם וולף  הוא צ'אריך לדעת.
ואני שומע את שולם וכבר נפקחות לי  עיניים צוחקות. רואה אותי
רחמים הדג שחיוך מאופק על פני ומנצל את הרגע ומכה באחת על ראש
הדג.  ואני רואה את עלוב הנפש הזה מפרכס תחת ידו הגדולה של
הרוצח, ופיו נפער ועיניו כמו חושבות לצאת מחוריהן, ורחמים
ועצבות כובשים את לבי ומהפכים בו ומחבטים בקירותיו מחדר לחדר.
אני מסתכל על הפה הפעור והעיניים הבולטות ומשום מה מתהפכים פני
הדג המביט אלי מחיוורונו אל פני אברום מוכר הוילונות הארוך
והדק שכאשר נפטר מן העולם אמרו עליו שכל כך היה צדיק עד
שדקיקותו  נעלמה בפס של וילון תחרה שקוף. היינו לקח אותו
האלוהים.
ועתה, לך חפש אותו בכל פסי הוילונות
"רוצח" אני פולט מפי.  מסתמא לא שומע אותי רחמים הדג שלהוט הוא
לעטוף את הדג המוכה בנייר עיתון ולתת אותו אל ידי. משטמנתי את
הדג בסל אמר לי שולם וולף:
למי אמרת רוצ'אח לי או לרחמים?
"לא לך ולא לו" אני עונה, מרים עיניי למרום ומשיבן באחת.
שולם וולף מרים אף הוא, בעקבותיי,  עיניים נפחדות  כלפי השמים
כמו תר הוא  אחר דבר מה אך מיד משיב מבט אל עייני.
הוא מביט בי בתדהמה, אך מיד מתעשת:
"זה מה שמלמדים אותך בבית המדרש?" הוא שואל.
"לא זה", אני אומר כשאני חש, לשמחתי, שהדג נע בסלי, כמו שבה
רוחו אליו.
"אלה מאי?" אומר לי שולם וולף.
"מלמדים שכל המציל דג אחד בישראל כאילו הציל עולם ומלואו.
כך אני אומר ופותח בריצה לכיוון ביתי.
לרגע מפנה ראשי ואומר : "ים ומלואו . כאילו הציל ים ומלואו,
צ'ולם וולף."
כך אני אומר, ומשחרר את הקופץ בתוך סלי אל ברכת המאגר הסמוכה
לביתי, ורווח לי.

איפה הדג תכשיט אומרת אמא ומסתכלת אל סלי הריק.
אני מותח את שפתי הבשרניות כלפי חוץ, מבעבע בהן כדג מעפעף
בריסי ,מטה עיניי לשמאל ולימין ואומר
הנה הוא לפניך אמא.
מה?
" התגלגלה נפש אברום מוכר הוילונות הצדיק אל תוכי". אני אומר.
" אתה מאמין לשטויותים האלו, טיפשון", היא אומרת. איך זה יכול
להיות?
"לא יכול להיות? " אני מעמיד פני סימן שאלה מול אמי: "ודיבורי
גילגולי נשמות הצדיקים בדגים, של שמחה בונים כן יכול להיות?







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
מישהו יודע כמה
זמן לוקח למצוא
אינטרנט פעיל
בווארנסי?


ים של הודים


תרומה לבמה




בבמה מאז 22/5/13 11:03
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
חגי קמרט

© 1998-2020 זכויות שמורות לבמה חדשה