|
מעבר לחלון ירדה כבר השמש
והירח זורח כמו זרקור ענק
מכוון כקרן בקצה של סוף
שדרכו עוברים השדים
הליכה משחררת ומרוקנת את הראש
המכוניות שחולפות , החתולים והכלבים
מוסיפים שקט לכל התמונה הפסטורלית
ונותנת למערכת לקלוט תדרים מהחלל הריק
עמידה על ההר ונפילה לביבים הפנימיים
הגבולות שאינן ברורים בכיוונים השונים
חוסר השקט המתרוצץ לאורך ציר זמן שאינו ידוע
והראייה המוגבלת
המגע החם לבין הראייה הקרה
המציאות מול האשליה
החיבור הרציונלי לתכונות השונות
בין מכונה למכונה
השליטה אינה בגדר יכולת
או לפחות כך זה נראה
הזרימות בין העורקים השונים
לשינוי שכבר יקרה
המסע בגין הגבעות והמורדות
הסוף הידוע
ההתבגרות וההבנה של הנפש
הרוח החיה
החלון נסגר והשמש עלתה
העמידה על הרגליים
וקבלת המצב לטובה או לרעה
של קיומנו |
|
|
שלי! שלי! מה
הבאת לי את
אחותך? מה,
התעייפת? לפחות
היית מביאה
מישהי שיודעת
למצוץ, את כל
הסייסטה הרסת
לי.
החבר של שלי. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.