רק עכשיו כשאני לגמרי לבדי,
תרמיל על גבי וזהו כל עולמי,
אני מבין שטעיתי,
בימים בהם לא שיתפתי והסתגרתי
בין ארבעת קירותיי שבביתך.
כשדמעות זלגו להן מעיניי ולא הנחתי
לך למחותן,
טעיתי,
כשלא הערכתי את נקודת מבטך השונה,
זלזלתי ולא האמנתי שטובתי הוא חלומך,
טעיתי,
עכשיו כשחיי מונחים בידיו של זר מוחלט,
ההגה בידיו ומונסון אימתני מציף את אספלט הכביש,
אני באמת מבין,
טעיתי. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.