משלם במרורים על חטאי נעורים
על חטאים נשכחים-
כאילו רצה הילד בכך -בחטא.
טהור היה ועדיין נשאר.
המחשבות היו ונותרו ילדותיות.
מה אשם ילד בנפשו התרה והמחפשת,
אשר לכדה יופי וחדרה לתוכה.
הרס בתוכה הכל והשאיר רק זכרון-
כאב מר וחד, השאיר חלל.
החלל היה מקווה להתמלא - אך לשווא.
זמן עבר והמצב נותר כשהיה.
הנשמה נותרה בתקוותה למעלה
עם הגוף הארצי- על הקרקע ,מטה.
איך לא נשברת אדם
איך לא איבדת את השפיות?
האמונה בטוב חזקה מחלמיש
אחר אולי,היה מאבדה.
רע ומר אם אין אפשרות להגדיר חושך
אבוד אי שם-
זרוק ולא נחשב.
כאילו דנו אותו לעונש.
על הילד , על לא עוול בכפו
שלא עשה כלום
אף שלא ביודעין. |