נפתלי גדסי / נופת צופים |
ועיניה החומות מביטות למרחב,
וכציפור היא עפה מחפשת פרחים
היא אשתי אהובתי כדבורה בין חוחים
נוגע בה ומשפתיה נופת, טעם חיים.
היא הולכת בשדות יחפה,ערומה
ובלחייה חיוך מקושט בכוכבי שביל החלב,
צחורות לבנות כאור בוקר ראשון,
ונוגע בך וחש כחלום,
אנא אהובתי אל תתני לי לישון,
פן אתעורר וייגמר לו עוד יום.
היא הולכת בשדות יחפה,ערומה
היא אשתי אהובתי
דבורה בין חוחים
ומשפתיה נופת צופים.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|