|
יפי ההילה המוקרנת מעיני הנזירה
אשר גופה לבן יותר מהשלג
ועיניה חומות יותר מעיני הירוקות
שפתיה המפיקות כל העת אהבה
ועיניה הגדולות אינן נעצמות מול עיני
ואצבעותיה המתערבבות ביניהן
שערותיה שאינן אסופות בגומייה הלבנה
זרועותיה המאופרות בתכשיטי זהביה
וגופה המכוסה בבגדי שכבה על שכבה
עד שאיני יכול לעצום את עיני
מול יפי הנזירה המאמינה המתפללת
השרה ולא מדברת המגרדת את עורה
הנוגעת באוזניה ברגליה וישבנה
ואני כולי נדרך נמתח כמו איזה דג
זהב אדמדם המתחרה בים על פיסת
6.8.12 |
|
|
אחח, יא ראב יא
ראב
אחח, יא וול יא
וול
איפה איפה
אייייפהההה, ארץ
ישראל?
זאת שאהבה את
התל-אביבי
מעריצה את זאב
רווח |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.