המבטים שאת מעניקה היישר
לתוך עיניי בתוך עיניי בקבוצתי
הן מראות עקומות של מי שלא איתי
המציאות לעולם איננה מציאותית בי

החיוך הקצת ממזרי קצת מגחכני
שבא כדי להצחיקני או לזעזעני
פנימה אל תוך עולם שהוא כולו
מוסיקה, אהבה, נצח, ניצחונני
פחד, נשימות, זעזוע, נשימות
רטיטות, נסיגות, שעשוע, תזוזות
נשימות...
כי זה נושא היום כולן מתנזרות

המבטים שאת כבר לא מעניקה לי
ממש מגוחכים עד אימה מפני
אותה התאהבות בלתי אפשרית
בילדה שכאן היא כבר בת עשרים
בלבד, בגלגוליה הנוכחיים
ושם כבת חמשת אלפים
כל כך חכמה כל כך מעמיקה
שזה מפחיד להתאהב
בטירוף ככה בנזירה.

5.8.12