שניים יושבים, אל מול שמש אדומה
שעושה את דרכה באיטיות
אל קו המים.
שניים רואים דעיכה איטית
ומסתכלים באהבה
אל השמיים.
איך זה שכאב אדום כדם
איטי ונעלם
נחשב רומנטי
אצלם?
איך זה שהשמש, מפנה מקום לחשיכה
והם מתחבקים, שניהם מתחזקים למולה?
אין הגיון בעולם,
הם לא שורדים, ערים, לזריחה
אין היגיון בעולם,
הם לא רואים את בואו
של היום הבא.
היום
הבא. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.