גולם, אתה תביא לי רופא
אתה תהיה מלאך המוות שלי בסרבל כחול
אחותי הקטנה עומדת בפינה, עדיין בת ארבע
אני הייתי בן שלוש-עשרה כשהיא נדרסה
אין לה עין, והשנייה מביטה אליי
היא אוחזת את תיק האוכל שאמא תפרה לה
אתה לא שומע? אתה לא שומע, הקירות מדברים
האבנים, הלבנים, הבלוקים, מדברים
כל אלה שהיו כאן נמצאים שם בתוכם
תוציא אותי מהתא הזה ולא תהיה רק חירש-אילם,
גם עיוור
אין לי ילדים, יש לי ילדים, בתוך הביצים,
הם מדברים
אני רוצה מילק-שייק בננה כמו כשהייתי בניו-יורק
תביא לפה את דוקטור שומאס, גולם
תביא לי חתיכת סוליה לאכול
הילד ההוא שהרבצתי לו הרבה ביסודי מחכה לי בתוך הקיר
הוא נפטר משחפת שנתיים אחרי שעזב את ביה"ס
לקחת אותך לשם, הוא אומר לי
הם רוצים להרוג אותי, ולהרוג אותי שוב בגיהינום
תוציא אותי מ-פה, אני צריך להקיא
משהו לא טוב קורה פה, משהו לא טוב.
מאמר מוסגר - כל אדם חולם
מול הקפה מהביל של קימה
מתרוצץ בראש, דמויות ואירועים
איפה החיים באמת, כאן או שם
גם כאן נראה כמו שם
חיפשתי לחבק את כתפך העירומה,
כמעט ראיתי אותה
אבל לא בממד הזה, אולי באחר
כשהתעוררתי לבד
מחפש את נעליי-הבית
שירותים וסבון
מנשנש את הסיגריה כמו גרעינים קלויים
איפשהו הייתי אמור להתעורר ליד כתפה העירומה של...
לא שאני עצוב, קצת מר לי בלב
שיכול היה להיות אחרת
שיכול היה להיות אותך
והחלום בתוך חלום, הרבה אנשים
כל אחד לובש מדים,
כל אחד ממקום אחר.
אני כבר לא מעשן את הסיגריות
גם המעלית משמיעה קולות מוזרים
הם יושבים במסדרונות ומעשנים
הם לא אומרים, היו להם חיים קשים
היו להם גם חטאים
הם שותים קפה בלי סוכר וחלב מכוסות זכוכית קטנות
יש כאלה שמחביאים בין הבגדים קמעות
גם סיגריות גראס מגולגלות
אולי כמה מטבעות ישנות
זה יכול להיות פתק, מכתב או תמונה
אפילו רשימת מכולת אחד שומר בתור קמע
מלוכלך, מלא פירורים שחורים,
אפר סיגריות
יש להם חלומות לנסוע לאנשהו,
ואז אולי יהיה בסדר
יש להם אנשים בעולם שלא ראו שנים
"הם יסדרו לי מיטה מתקפלת במרתף,
אני אהיה בסדר"
היא רשמה לו רשימת מכולת באביב אחד לפני עשר שנים
הוא מצא את הרשימה בתחתית הכיס כשהכול כבר היה מפורק
אז זה לא היה מפורק
היא רשמה שם "שוקולד עם סוכריות,
קופסת גלידה"
"אני לא זוכר אם קניתי לה גלידה"
הוא מביט רגע לרצפה,
"יום אחד אני אקנה לה את הגלידה,
גם את השוקולד"
אני יודע שבתוכו הוא יודע -
היא כבר בקושי זוכרת אותו
"אני ייעשה לה אמבטיה של גלידה" הוא צוחק
הם מודים לי על הקפה בזלזול של כבוד עצמי. | 