היא אוהבת כל כך שאורו של ירח
מתנסר בין תריסים ומטיל עליי צל
מפספס את העור על הגוף הלבן
בשחור של הלילה, קר ואפל
שחור ולבן אני ניצב לפניה
כמו מעבר חצייה למדרס תשוקותיה
שוחרות את הטרף, מנבאות לי עיניה
איך תחנוק את הגבריות שלי
בין רגליה
ובכל פעם שהיא משלחת
את ידה אל חיקי הממתין בדריכות
חוט השדרה כמו נגדע ואני
בין אצבעותיה בובה על חוט
הופך לאביר תחת הוד-מלכותך
מסתער אל הקרב האבוד על ליבך
ושב מדוקר ומדמם, אלופך
מגיש לך כשלל מנצחים
את סיפוקך
משוררת, המילים שלך כלוב של זהב
השורות שלך - שלשלאות של שנהב
עם דקר נוטף-דיו
בין אצבעותייך
אני חושף בכניעה
את צווארי לפנייך
26.7.12
2:59 |