|
אורות משתקפים במים השחורים
על אדוות נשברים בלילה השחור
עמוק וקודר השטיח בו פרוסים הכוכבים
נוצצים ומציתים את עתידי באור.
ושם בלובן שהעין מגעת
מצפה שיתבאר המזג הערפילי
אך הלוט לא יורד, וההצגה מייגעת
חותכת ומייסרת היא את ליבי.
סצינות חיי שחלפו אך לפני הרף
בנו תמונה לה מסגרת צרה.
והנה לסיפור חדש לגמרי נפלתי טרף
והרגש נסחף לאשד בעוצמה.
הגל שלך משדר על תדרים שונים משהכרתי
אחרת מכל מי שאי פעם אהבתי.
הלב רוצה אותך לשתף ולך לספר
אך המבוכה גוברת והשקט שורר.
הסכר המונע ממעיינותיי לבקוע
מוחי חייב אותו לגדוע.
צלקות מגלידות עם השנים -
רק לא לחיות בדד לעולמי עולמים. |
|
פתח סוגריים
סגור סוגריים
פתח סוגריים
סגור סוגריים
פתח, סגור
פתח, סגור
עכשיו יותר
מהר!
הדס עמיר
באורגיה עם סאב
טקסט. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.