החיים עוברים
בלי שאנחנו רואים
הכל נמחק
מתנדף
נעלם
מתעופף
ואנחנו שבויים בשינה.
הכל מתפוגג
אל תוך ערפל
אפור, מנוכר
לא ידוע.
בתוך השגרה
תופסים מנוחה
נחים על זרים
של דפנה.
לעולם לא נבין
הפשוט, התמים
שרוצה רק בנו לנגוע
הוא האסור הרחוק
מבולבל ללא צחוק
זורע בנו עוד געגוע. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.