לעיתים אני תוהה
אם את עוד זוכרת
שמישהו פעם אמר לך
שכל הגברים מפסידים
הוא ביקש לשים אותך
בצד השני של המשוואה
את בחרת
לחייך חיוך של ילדה
שלא מצליחה
לקרוא את נקיפות הזמן
למצפון, את יודעת
יש הרגלים משלו
הוא הלך ממך
ומכר את המשפטים שלו לאישה אחרת
הוא בסך הכל ביקש
לשים אותך בצד השני של המשוואה
את עכשיו יושבת
בקצה של החדר
מתבוננת על הקיר
יכלו להיות תלויות שם תמונות
את זוכרת אותו
לעיתים הוא מהרהר בקול
עומד על השביל
אוחז ידיים חזק ומתפתל
דברים יכולים להישבר
דברים יכולים להיעלם
את לקחת את הזכוכית
שיחקת בה, והידיים נשארו שלמות
הוא רק רצה
לקחת אותך אל הצד השני של המשוואה
את זוכרת היום, את המשפטים ההם
שעכשיו נמכרים לכל פה
בזמן שאת יושבת מול המסך
מחפשת לעצמך אהבה שלא יונקת לחינם |
