ישב מכנס בתוך עצמו
ממתין לבוא ההצגה
שתעלה בעוד דקות
על הבימה המורמה.

ימים רבים חשקה נפשו
לראות כיצד חייו חולפים
בהצגה על עולמו
אשר שרד ימים קשים.

חלפו דקות בעצלתיים
הפרגוד, נפול עדין
באולם תשואות רמות
והוא, אינו רואה דמויות.

השחקנים אינם עומדים
על הבמה מאופרים
שתפאורה אין בקרבה
של הבמה החשוכה.

ראשו יסיט מימין לשמאל
קהל עצום שם בו עינו
והוא, מניד ראשו בחן
והקהל תשואות ייתן.

הוא לא ידע שהוא שחקן
על הבמה של העולם
ספור חייו נכתב בעט
שיצער כל לב חונן.