שולי בנג'י / באחרית היום |
בם אשתובב כנער
בכל פינה בתוך לבי
אצפין חדוה ליום צער.
אראה באור כתר מלכות
אתו אחיה עד שובע
אותו אוריש בקצה הבלות
לכל דכפין ברוגע.
אטעם מסיר שיר השירים
בו תאוות המלך
ארצה לחיות אותם ימים
שבם זקנה היא ערך.
ילדות תמיד הייתה יפה
היום היא רק נוסטלגיה
נותר רק לספר שבחה
ולזכור מה טוב היה בה.
תם ילדותי חלף נשכח,
היום זקנה היא נטל
עליה לא חשבתי כלל,
כי אז היה אחרת.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|