|
אדם הולך עם גורלו
מאז שהוא נולד
יד ביד יפסע אתו
בטוב וגם ברע,
כשיבכה זה הגורל
הוא זה שגם יצחיק
הוא אחראי לכל כאב
גם אם זה יזיק.
לגורל יש סדר יום
והוא עליו מקפיד
לאדם יתן כל יום
מנה שגם תספיק,
לשמח את יומו
או סתם להעציב
הגורל הוא כל יכול
גם אתגרים מציב.
אדם הולך עם גורלו
עד ליום המר
עת ישיב את נשמתו
ישיב גם מר גורל,
שם בתוך גנזך מרומים
בפני הכס הרם
יעמדו שניהם לדין
והאל יחרוץ דינם.
© כל הזכויות של תוכן יצירה זו 1617/38 שייכות ל - shulibangi
ש. שאול |
|
|
ישראל שר לי שיר
חדש: "נפרדנו
כך, היתה
דממה...". שאלתי
אותו אם זה רמז,
אז הוא ענה:
"דממה, דממה, זה
היה הרמז".
האשה הקטנה
מסיקה מסקנות |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.