שירת הפארק: שיר הלל לפארק הרצליה ובכלל.
מילים: מיכאל חייט
מה שפעם היה שדה של טבע, אותו ברא האל.
היום זה גן או פארק של טבע, יציר אדם ברוא האל.
על הדשא ממטרה, מסתובבת כל הזמן.
הפרחים בשלל צבעים, מבשמים את האויר.
ציפורים עפות מעל, ומצייצות קולות של שיר.
השמים נפתחים לכל, לקולות ולשירים.
בערוגות הטפטפות, מסביב להן פריחה.
העצים צומחים ירוק, העלים מרשרשים .
צפרדעים קופצות לאט, מקרקרות קולות של גיל.
(ה)אגמים נפתחים לכל, לעופות ולדגים.
פזמון
הזוגות מתבודדים, (ה)אהבות פורחות בעוז.
ריח גן והצלילים, משכרים את החושים.
אנשים בשביל רצים, מסתובבים סביב סביב.
מתעמלים עושים תרגיל נוסף, מזיעים ומנגבים
רוכבי אופניים בשבילים, מדבשים ולא עוצרים.
תינוקות בחול זוחלים, עולם חדש הם מגלים.
ילדים במשחקים שקועים, צוחקים וצועקים.
ההורים צופים גאים בדור, איך דור חדש גודל בכיף.
פזמון.