אל החממה קטפו אותנו, יחד כל הפרחים
את חייהם של אחרים הארנו, צבענו סגול, אדום, לבן.
שחינו במטר על מטר רבוע, בריכה שקירותיה שקופים
האקלים כה נעים, תנאי מעבדה, נאריך כך ימים ושנים.

החלקה בה נכלאנו בעצת חכמים,
מלאה בכל טוב של עצים וצמחים.
והאוכל? בית מלון חמישה כוכבים,
על ציד וטרף לעולם לא חושבים.

כבר שנים שזה ככה, והעולם מסתובב
לא זועק חמס ואת פיו לא קופץ
כי גדולים מאיתנו יודעים מה נכון
ועל פיהם כל דבר ישיק ויכון.

ואיה מרחבים? עת נשכון אי נחפוץ?
את יצרנו הטבעי נוציא לפועל, נצוד ונרצוץ.
נתאהב עם הקריטריונים שלנו, תוך מבחר אמיתי
ולא מברירת לא טוב היות לבדו, ושידוך צד שלישי.

הטבע הפראי שב קורא לכל חי
אמא אדמה תקבליני? אספי נא שברי.
הקידמה אותנו אל עיר ההישגים והתארים הביאה,
מסלול חיים קבוע ומונוטוני היא מכתיבה.