נטע התמר / אנשים |
והרוח
מיישרת בהם
בנייר זכוכית עבה
כל ייחוד נותר,
רק בקמטיהם לא תחסוך
תחרוץ דינם בקיפאון צורב
גם עם עורר אבן לובן מלובן
אך כשישבתי לצל הרים
נסתרים, עלומים,
ושתיתי ולא רוויתי
ממי מעין זכים,
ראיתי נצח
ניצחונם.
לחן הרוח
בנקרות צוקים.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|