מסכת של הדברים שעברת
תמונות מרצדות
לך מול העיניים
ואין כבר ילדות
תמימות היא הגדרה השייכת
למציאות אחרת
כזו שכבר לא תכיר
ולא נועדת
להכיר
עוד זיכרון אחד שצף
מכה בך בחוזקה
כמו גל שנותן אותותיו
ברגעים הכי פחות
צפויים

שנים אחר כך
עוד יאמרו לך שאתה
לא היחיד
שכולם ככה
עם הזיכרונות והכאב החד
בלב
עם התמונות כשעוצמים עיניים
אלו שלא נעלמות
בכלל
ואתה יודע שלא ייעלמו
ומספיקה שתיקה אחת
משותפת
או מבט חטוף בעיניים
של מי שהיה שם כדי
להבין יחד
שדברים כבר לא יחזרו להיות
מה שהיו

ואם אי פעם נשוב לשם
אולי
כאזרחים או במילואים
זה לא באמת ישנה
כי המראות חיים בראש
ולא במקום ההוא
שנשאר כאנדרטה אילמת
לחברים
לאנשים
לילדים שכבר לא יגדלו.