|
בַּקַּיִץ כְּשֶׁהַכֹּל הִבְשִׁיל
וְהַמִּלִּים אֲשֶׁר נוֹתְרוּ עַל בַּד
הִרְקִיבוּ, אוֹ הָפְכוּ מָזוֹן לְצִפֳּרִים
הַקּוֹל הָאַלְמוֹנִי וְהַסָּמוּי
שֶׁמְּבַכֶּה אוֹ מִתְלוֹנֵן אוֹ מְשׁוֹרֵר לִי
בְּנַפְשִׁי, נִמְלַט, נָטַל חֻפְשָׁה.
הוּא מִתְנַמְנֵם אֵי-שָׁם בַּנֶּצַח בִּמְמַדָּיו,
פּוֹקֵחַ עַיִן בָּאֵינְסוֹף לִשְׁבִיב שְׁנִיָּה,
לוֹעֵג לִמְצוּקָתִי וּמִתְעַלֵּם מִמְּצִיאוּתִי
הַמְּחַפֶּשֶת תַּנְחוּמִים בַּכְּפוֹר בֵּין מַזְגָנִים
בְּקִיּוּם נֶעְדַּר תֶּדֶר
חָלַק כְּקַו שָׁטוּחַ לְלֹא קוֹלוֹ.
.(יולי 2012)
ראה גם לעניין זה..בליטרטורה:."הציפורים התעופפו פרחו הרחק"
מאת: ליאורה ברנשטיין
02/09/2005 מתוך: שירה
. .קיץ 2005
.. http://www.literatura.co.il/website/index.asp?id=13395 |
|
|
היופי הפנימי
הרבה יותר
חשוב.
חבל שאין לי גם
אותו.
צילה גורילה |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.