כמה טוב זה גשם על הפנים
תבכו שמיים גשמי ברכה
הלב שלי פרפר פורח,
לכוד בכלוב ברזל
יש לי חלומות, הם לא גדולים
הסיגריות מגעילות כדי שאעשן פחות
הכול דומם פה, רק לא אצלי
אני כותב מילים קטנות
כמו המחשבות
לא מצליח לישון

את אוהבת את לאונרד כהן
גם האדמה אוהבת את הגשם,
יותר מאשר אותי
ענן שט בשמיים, אני שט איתו
לא יודע לאן
יש עצם תקועה בגרון
יש איש אחד בלבד שמתעקש שאני בן-אדם
הוא מנסה לשכנע גם אותי,
אבל קשה לי להאמין לעצמי

אני לבד וטוב לי
לא צועקים לי באוזן יותר
אני לבד וטוב לי
לא להרגיש טיפש בחיי הצרים
אני אבן
ואף-אחד לא יודע, לא מצביע
בתבוסתי ניצחתי
בניצחוני הפסדתי.

מים שטוחים
זה הגשם שהצליח להעיר אותם
כשעמוק פנימה מה יש
נחשי-מים, צמחים אדומים
שלווים
את בטח צוחקת
זה צחוק מר
הוא תקוע לי כמו גלולה מרה בגרון
אין לי שמיים

אם תבכי שוב
אם דמעותייך ירטיבו פרי מתוק
לא אוכל לדעת
את המרחקים, את השנים

נולדתי בכפר קטן למרגלות הר-געש
ההר חרק שנים, ולבסוף נשפך
הם דאגו שלא אזכור מה שראו העיניים

יש פרי בצורת ברק
ירח מהדהד
מלחמת אלים
יש אותי בצורת שלולית גשם
צעקה גדולה
עיניים אילמות
ויש את המוזיקה שלנו
היא לא מתנגנת עוד
יש חתולים עם שפמים
יש דברים שכבר לא משנים
כי פתאום אני לא מבין למה הם נכתבים