אתה מבין, אנחנו משתמשים. ככה קוראים לנו כאן, ככה מכנים
אותנו. כל ספק אינטרנט יקרא ללקוח שלו משתמש, ויספק לו את הסם.
ומה הוא בעצם הסם? עולם של אנשים, מ-כל הסוגים והמינים,
שמציגים את עצמם ברשת וחושפים את נפשם ואת קרביהם, והפלא ופלא,
זוכים לאהדה, עידוד וסימפתיה. ואפילו אהבה. אם זה לא חבלי
משיח, אז מה כן? קודם היית יושב מול טלוויזיה מזוינת עם שחקנים
גרועים ותסריטים דפוקים ומונולוגים פיסחים, ומשכנע את עצמך שיש
חיים כאלה במקום מסוים, או לפחות שזו השתקפות של חיים כלשהם.
למה? כי אם נגיד היית יוצא לרחוב, והיית יוצא - כי מה יש לעשות
בבית המזוין כל היום. אז היית יוצא והיית רואה מלא אנשים, מ-כל
הסוגים והמינים, ממש כמו שיהיה בעתיד באינטרנט. אבל הם לא
מדברים. הם לא אומרים כלום. ואם כבר מדברים - הם מגלגלים על
הלשון מונולוגים שלמדו מהטלוויזיה. כי טלוויזיה זה מגניב,
טלוויזיה זה סרטים לשיער, זה מסיבות, זה בלונים, זה עולם יפה
וחי. חי כמו מדבר. ואתה, אדם עניו ונחבא אל הכלים, שבסה"כ מחפש
אישה לדבר איתה או גבר להחליף איתו מילים, מוצא את עצמך מדבר
עם כוכבת טלנובלה מזוינת או עם שדרן ספורט שתוי. הם יוצאים
מהמסך, נכנסים לראשי האנשים, ומדברים מהפה שלהם, ומסתכלים בך
בעיניים שלהם. אז אתה נחפז לטלוויזיה כדי לברר על מה לעזאזל הם
מדברים. אתה מרגיש לא בעניינים. אתה צריך איזה קאובוי מזדקן
מהסרט של יום שישי בלילה שיגיד לך מה זה להיות גבר. אתה צריך
מותחן צרפתי ביום שבת אחה"צ כדי שתדע תחכום של אנשי ביון
ומאפייה, זה חשוב. ואם זה גבר, למה אני לא גבר? למה אין לי
שרירים כמו ג'ון ווין ותיחכום אכזרי כמו אלן דלון? דברי איתי,
בייבי, עם סיגריה בזווית הפה, בשפתיים משוחות ליפסטיק. ככה
מדברים לגברים אמיתיים. וגברים אמיתיים יודעים לקבל דחייה
מנשים עם כובעים מוזרים ומסקרה בעיניים. אתה תמצא אותן ברחוב
אחרי שעשו רולים בשיער ומשחו משחות על הפנים. אתה צריך להיות
מוכן, בן-אדם, לאותם פטפוטים עם מסך של עשן סיגריות. ויש לך
צרור מפתחות על חגורת המכנסיים שמסמלת את האקדח שאין לך, כי
אתה לא ג'ון ווין ולא אלן דלון. אבל הם קוראים לנו משתמשים, כי
אנחנו מסניפים את המציאות דרך האינטרנט, שם, כמה מוזר, יש
אנשים אמיתיים. ויש להם כל מיני בעיות ושיגעונות, וזה בסדר. כי
אם אתה פותח בלוג, על האות הראשונה אתה מגלה שאתה בדיוק כמו
כולם. וזה מפחיד וזה מסעיר. אני לא מיוחד? אני לא נושא את כל
העולם על כתפיי? ברוך הבא למציאות מתחת למסיכות ולתחפושות, כאן
תעשה חיים משוגעים. תזריק את האנשים היקרים ואת המציאות
טוב-טוב לתוך הוורידים, ותפמפם. כאן החיים האמיתיים.