נטע התמר / סופה של תקופה |
עין-סופה לא תראיני עוד
כי בעדנת יומי
אשובה אלי
ללא גוזמת מליצה
ללא גיזום מתייפייף
בין שיחי שדרתי, שדמתי,
ברכות הולכת עם הרוח.
אבקנים נטשו פרחיהם
ואני איתם, קטנה, בגילוי
ארץ חדשה-ישנה, לא משנה
מקומי כאן, לא יותר.
ופרפר זעיר,
חובט בכנפיו נגד הרוח,
מזכיר לי
בית.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|