חגי קמרט / לפעמים |
אני רוחש בעורפך כמשב מענג בצמתך
גם בלילה נם בין סיבים שחורים
מיילל כתן, קורא לך ונם.
אני שם, אולי בעצם כאן,
מה אני עושה עם עצמי אתמול
ואזל לי הזמן.
לפעמים אני נשטף אל תקליט
מסתובב
עד עוצר אל צירו ועומד
אבל יש לי ים
גלי עד גבה גלי
כף ודלי
חול לרוב
לפעמים, אביב וקיץ.
חי אותך ממרחק
נושם אותך משיח יסמין
אוהב אותך על הספסל הירוק שבגן
כך לפעמים,
לעתים, המצפים לבאות.
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|