רונן יורק / כישופו של ירח מלא |
כמו משתכשך בקריצה אל שחור הליל.
קרן מתוקה של אור כסוף,
צוללת ברכות במורד שמלתך.
נגיעות של כשף,
אני טועם את שפתייך.
תשוקה גדולה,
מתמזגת אל גופך.
קשוב לרחשי נשימתך,
אש יוקדת להבה.
מתהפנט לצלילי קולך הענוג,
הממלאים את השקט ברוך.
רוח קלה מלטפת את אהבתנו,
נושאת אותה אל זמן אחר.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|