רונה חיים / מהחושך לאור |
עצובה, מרה ומיוסרת
שנאת החיים אכלה אותי
רגעי תסכול שעודני זוכרת
הוא זרע זרעים בתוכי
הוא השקה כשצמאתי
הוא טיפח וטיפל בכולי
ואז הבנתי
גולם השוכן בחושך המר הייתי
והוא כאוהב המתין ליציאתי לאור
הוא ראה את אשר לא ראיתי
חום אהבתו טשטש את השחור
הוא חיבק כשנטפתי עכירות
הוא ליטף כשחשתי רק בדידות
הוא איחה כל איבר שבור
הוא נשק כשעולמי נראה עכור
וכשקרעתי את דרכי מתוך הפקעת
וכשהגעתי אל האור...
הצלת אותי אהובי
בבקשה רק תחזור.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|