|
כשנעלמת מעיני וחיבוקיי
החשיך האור בחיי
השמש שקעה ואין קרן אור
העננים נעו בבגדי השחור,
מכריזים מלחמה נגד האור
החום והחיים
נותרנו גלמודים
לבושי שחור
נאנחים
סובלים
מבודדים
רק אהבתך שהיתה מקור
של שמחה אמת ואור
עדיין מנצנצת
מעבר לגבעות ולהרים
לא מבטיחה לי חיים
אחרים
3.7.12 |
|
|
זה התחיל כבר
בגיל חמש. ממש
בהתחלה, עם
הפרסומת הראשונה
שלי לקונדומים.
כבר אז הבחנתי
בשינוי במדיניות
של סוכנות. אני
זוכרת איך צעקתי
על הסוכן שלי,
על למה הוא מביא
לסוכנות ילדות
קטנות שלא
מוכנות לעולם
הזוהר התככני.
וצדקתי. אפילו
אמא שלי אמרה.
דוגמנית בפרץ
נוסטלגיה. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.