מחר יבוא המחר, כמו האתמול שהיה
פעם מחר.
ואת לי אתמול עכשיו ומחר.
אני יודע כי לא יקרה דבר
אולי תנשור ממני פיסת חיים
אז אהבתי כטלאי תכסה על החסר.

בחורש ירח רודף אחר צל לבנה בין רחש עלים,
נשמתי אט אט חודרת
אל עולמות אחרים.  
חשבתי זו הצעקה האחרונה  של החיים.
רוח התיזה קווקווי מים על פני.

ומחר
מחר יבוא המחר, כמו האתמול שהיה פעם מחר

אז אלקט לך תקוות טובות מבין אזובי הסלעים הירוקים,
אקרב ספינותיי אל החוף, אפרוק שקי נשיקותיי לך, אנעים עורך
ברטיבות מענגת של קיץ לוהט.

כאן  על מזח אגם אהבתך אני אוהב אותך
ספינתך כה ענוגה רכה כלבבך, ורוח נשמתי
לוטפת מפרש דמך.

הנה נשיקותיי שטות אלייך כספינות עלי ים סוער
רכות  אך גדולות כל כך, עולות ויורדות בגלים.
דגי ים שקופים רכים  במים  כחולים מתוקים.

אני רואה את המחר שלנו במאגר הימים. בהיר ויפה
חדש ומרגש כל כך,
בואי אלי אתו, בואי ואוהבך כל כך,
כמו אתמול כמו עכשיו כמו מחר.