והרי את השחקנית הטובה שהכרתי אי פעם
באת בעפעוף וחצי מבט.
וכבר אהבתיך.
ואחר כך הידקת את לבי לפיסת ענן
נטעת בי בבואתך אש.

הנה צחוקך נחקק בפינת אבן
מרצדים עפעפייך מראשי רעפים
דמעתך עולזת  בפרח יסמין
שוחקת חומקת  מאישוני עיני.
אהבתי תעתועיך בי תמה,
אהבתי, עד כי אהבתי ייסוריי.

אל תחדלי, לא אל תפסיקי
שחקי שחקי בי  עד עת רצון.
סלחי כי חפנתי לך מרגליות  בידיי הגסות
סלחי  כי אין לי כפפות

כבר טמנתי מילות אהבתי בגנך
עכשיו אזכה לראות בפריחה
תמריא אל על,  אולי תפקיע חלונך האטום.
אז תיבול על הארץ
מול אבן שתוקה אך צחוקה

ואת השחקנית הטובה שהכרתי אי פעם
רבים וטובים היו לפני,
ואני רוצה לעמוד לפני עצמי בשורה,
שחקי בי תמה
עד אשקע בתוכי ואחדל.