קורה ובבואתי רואה אותי,
הולך וחי, שער ראש ונעל,
הולך על ליף חיים
קשור בדמדומי שמים, כמריונטה נע
בתיאטרון.
מי אתה, מה אתה, שואלת.
ומה אני אם לא אתה, עונה.
קורה, ובבואתי רואה אותי
צל אפור נע באינסוף עולמי,
תופס זיק אהבה בין אגודל לזרת
לבל יחמוק,
דורך שנותיי כענבים בגת.
אני חושב שטוב לעבור בין ילדי הגן
כמוצא אחרון
אולי כדאי.
לנשום עמוק שמש אוגוסט
מול גננת יפה ובית שחי
חלקה, נוטפת נשיות
בעיניי ילד.
ועיניה עלי קיץ ירוקים
ואוד השרפה בלבן
אז קורה ובבואתי רואה אותי
על פס מדרכה מוצל אפור
מתבונן אל חדר מדרגות בצהוב
על קירותיו דמעות ארוכות
מלוכלכות בכתמי ילדות
נטיפי חלבן
מציירות עפרון ומחק
וקלמר של ילד קטן.
והמדרגות כה קטנות ממרחק הזמן.
קורה ובבואתי רואה אותי
מי אתה, מה אתה, שואלת.
ומה אני אם לא אתה, עונה. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.