מצביע השמיימה מה כבר יכול להיות
כשמהאצבע פורחים נוצות
ויין מרווה גפן כרמים
הם מחליטים על הטוב והרע בלי ידיעתך

מצביעים בבתי-תמחוי, במרתפים עלומים
על קלפים וניירות סמרטוטים
בעט נובע ובנוצת דיו
מפרקים את הקשרים שמזמן לא נקשרו

ראתה אותך לבד ולא באה, למה שתבוא
הייתה חולפת כמו רוח, כמו הד אוויר קר
משאירה סימנים בערפל הכבד
צעדים רטובים מתייבשים על מבוא הבית
ואין רגל ואין צעד והמבט עלום איננו נעלם

הם מחליפים שטרות, מדיינים על נשמות
חותמים על חוזים וחותמים בשעווה ודם
הירוקת פושטת בכל מחוזות העיר
סוסים אוכלים עשב מסוליות מגפיהם של הבוקרים.

מצביע השמיימה יש רק כוכבים
עננים קטנים כמו הדים
רעש של מנועים
יושבים על כוס קפה וסיגריה
בגדי-עבודה מסריחים
ממזרח זורחת השמש וזה כואב בעיניים
איפשהו מישהו הולך לישון

בגדים מתחלפים בבגדים
בגדי-מלכות מזויפים על גוף קבצן
שתי מטבעות של עשר שקל מורגשות בכיס צר
מושך את הלילה ומשטח אותו על האדמה

מים נשפכים למים מברז קטן מעל כיור קטן
וסבון ישן רטוב ולח
השמש צובעת את הזגוגיות
אין הבנה לשם מה העשב צומח.