|
עיניי דבש מתוקות עמוקות
ומבט עוקצני ורעב
האוזניים תמיד מקשיבות
והפה מכווץ ודואב
לפתע התמתח פיו לפניי
וידיו התארכו לעברי
לפת זרועותיו סביב מותניי
ושפתיו קירב הוא לפי
ליבי אז פעם בחוזקה
ריאותיי החלו לנדום
עיניי נעצמו בתדהמה
וגופי שקע בחלום
חיבוק בתוך חיבוק
ונשיקה ועוד אחת
והמגע המרגש
ובבועה, השאר אותי כך
אך הגיע כה מר-הסוף
נשבר המחסום
זרועותיו ממני התנתקו
וליבי נשאר יתום
רציתי לקרוא שיבוא
ושפתיי חתומות מגאווה
התכוונתי לרוץ בעקבותיו
אך רגליי כשלו במבוכה
עיניי הדבש
לא לכיווני מתבוננות
המבט העוקץ
מעכשיו רק דוקר
האוזניים אטומות
וכעת, שפתיי דואבות
לא שפתיו
הנושקות לפה אחר. |
|
|
ברור לי שמה
שאני כותב
עכשיו, יתכן
ולעולם לא אראה,
זה סיכון שאני
מוכן לקחת על
עצמי, רק כמה
משפטים בלי
אמצעי זיהוי,
מסר פשוט וזהו,
נראה לי שקוראים
לזה סלוגן, אח
אני אלטרואיסט
וצנוע יש לומר,
למרות שלא תמיד,
כשאני כותב
סלוגנים אני
כזה, אבל כשאני
מזיין אני חרא
של בן אדם, לא
משנה כמה היא
צועקת, אני לא
משחרר ת'חבל,
מצידי שתיחנק,
כולה תיירת
מפראג, מה הביג
דיל?
תקראו לזה אונס,
אני קורא לזה
הכנסת אורחים. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.