על גבי מצע גחלים לוחשות, על אש קטנה
לשמור את כל הזיכרונות הבוערים
את כל הזיכרונות שמתעוררים
עם רדת החשיכה ומאירים את לילותינו
בגוון זנותי ורדרד, אפל
את שברון הלב יש לשמור לשעות אחר הצהריים
כמו הסעודה האחרונה לפני המוות הגדול
לשאת כמדליון לצווארי החנוק ולצאת למסע
הוויה דולורוזה שלי ברחובות העיר
כקורבן שמחפש את טרפו.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|