האור כבה לרגע
וכשהאיר מחדש
גליתי את הרגע,
נועל את המוקסינים
חובש כובע גרוזיני
ויוצא לשוטט לי סתם
הלוך ושוב
בהלוך משועמם.
לא חשבתי לרגע
שהאור יכבה לפתע
והחושך ישלוט מחדש
ולא אוכל לרגע
ליהנות מזיו הטבע
שגיליתי מחדש.
אני עודי פוסע
על מדרס המוקסינים
בראשי כובע גרוזיני
ובתוכי אני נדהם.
ממשיך להלך ברחוב
ורוצה לחלום רק טוב
שהאור ישוב לפתע
ואפילו רק לרגע
שאמשיך בדרכי
ואחלום חלומי
עד הקיץ יחזור.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|